הסיכון לממאירות (סרטן) גינקולוגי עולה עם הגיל ומגיע לשיא סביב גיל 60, אך למעשה יכול להתרחש בכל גיל, כולל בינקות-ילדות-התבגרות.
סרטן השד הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים. אחת מכל שמונה נשים תחלה במהלך חייה.
הסרטן הגינקולוגי השכיח ביותר הוא סרטן הרחם ואחריו שחלה וצוואר רחם.
כשמדובר בממאירות, כל סוג שהוא, גילוי מוקדם עדיף תמיד מבחינת היכולת לטפל ולשפר משמעותית את הפרוגנוזה (תחזית להחלמה). אף על פי כן, לא לכל סוגי הסרטן קיימת אסטרטגיה רפואית יעילה לגילוי מוקדם.
דוגמה טובה לממאירות שניתן לאתר מוקדם היא סרטן צוואר הרחם ולשם כך מבצעים בדיקת PAP Smear & HPV Typing, בדיקה הבוחנת תאים בצוואר הרחם ונוכחות הוירוס המחולל את הסרטן הזה ב- 90% מהמקרים. אבחון מוקדם של נגעים טרום ממאירים מאפשרת טיפול מוקדם להפחתת הסיכון לסרטן זה בעתיד.
נגעים טרום ממאירים קיימים גם ברירית הרחם. דגימת רירית הרחם (Pipelle) נעשית כאשר יש תבנית דימום רחמי חריגה ושונה מהמחזור הרגיל של האישה, במיוחד מעל גיל 40.
הסרטן הגינקולוגי הקטלני ביותר הוא סרטן השחלה. לסרטן הזה יש נטייה להתגלות בשלב מתקדם ואין נכון להיום בדיקה יעילה מספיק לאבחון מוקדם שלו.
גורמי הסיכון ללקות בסרטן שחלה הם – גיל מוקדם של וסת ראשונה, גיל מאוחר של הפסקת הוסת, היעדר הריונות ולידות, אנדומטריוזיס ומעל הכל – סיפור משפחתי.
סיפור משפחתי מגביר משמעותית את הסיכון ועשוי ללמד על נטייה משפחתית גנטית.
קיימים גנים רבים המשתתפים בתיקון נזקי DNA בתאי הגוף, תיקון הנחוץ בהתמודדות עם תאים שעלולים להפוך סרטניים. מוטציות בגנים הללו חושפת את הגוף לסיכון מוגבר לממאירויות שונות.
הגנים המוכרים ביותר בהקשר הזה נקראים – BRCA-1 & BRCA-2. עד היום תוארו בעולם עשרות מוטציות אפשריות בגנים הללו, הגורמות להגדלה משמעותית של הסיכון ללקות בסרטן שחלה או שד.
שיעור הנשאות הגנטית למוטציות בגנים הללו (BRCA) באוכלוסייה האשכנזית הוא סביב 1/40 והתורשה היא אוטוזומלית דומיננטית, כלומר מחצית מהצאצאים של כל נשא/ית ירכשו את המוטציה ויהיו חשופים לסיכון המוגבר במהלך חייהם.
בגלל השכיחות הגבוהה של מוטציות בגנים BRCA ובגלל הסיכון הגבוה לסרטן שד (50-80%) ולסרטן שחלה (15-40%), שמופיעים בנשאיות כעשור מוקדם יותר מהגיל הממוצע באוכלוסיה הכללית – גברה המודעות הציבורית לעניין והוקמו מרפאות ייעודיות למעקב אחר הנשאיות ולהתאמת טיפול מונע במועד הנכון.
לד״ר גביש ניסיון עשיר מאוד בניתוחים מפחיתי סיכון לנשאיות כולל המעקב המרפאתי לפני ואחרי הניתוח, ומתן מענה לסוגיות קליניות שבמחלוקת (טיפול הורמונלי חליפי למשל).
אפשר, אבל ממש לא מומלץ.
אמנם אחת התיאוריות של היווצרות סרטן שחלה מדברת על מקור חצוצרתי של התאים הפתולוגיים, אך אין הוכחה שכריתת החצוצרות יעילה מספיק בהפחתת הסיכון ללקות בסרטן שחלה.
אי לכך – ההמלצה הברורה והמפורשת היא לכרות את השחלות והחצוצרות משני הצדדים יחד באותו ניתוח סביב גיל 40, לפני העלייה המשמעותית בסיכון בעשור הזה לחיים.
נדגיש שוב, שאין דרך יעילה מספיק לאתר סרטן שחלות בשלב מוקדם. מדובר בסרטן אגרסיבי בדרך כלל שנוטה להתגלות בשלב מתקדם. אין להקל בכך ראש ויש לפנות לקבלת הטיפול המונע בזמן!
אין הוכחה שטיפול הורמונלי חליפי, או טיפול הורמונלי במינון נמוך ככלל, מעלה סיכון לסרטן שד. החשש לכך מבוסס על מחקרים ישנים, בהם נעשה שימוש בתכשירים הורמונלים ישנים ובמינונים גבוהים מהמקובל היום, שהראו עליה קלה מאוד בסיכון הזה. רוב המחקר העדכני בתחום לא תומך בהנחה הזאת, ולכן היא נחשבת לבלתי מבוססת.
יוצאות מן הכלל הזה הן מטופלות שלקו בסרטן שד, שבתאיו נמצאו רצפטורים להורמונים. במטופלות אלו מומלץ להימנע מטיפול הורמונלי.
מצד שני, כדאי לזכור ולהדגיש: הסרת השחלות מפחיתה באופן משמעותי ומוכח את הסיכון ללקות בסרטן השד, בנוסף למטרתה העיקרית בהפחתת הסיכון לסרטן שחלה.
במרפאה של ד”ר עוז גביש, כל מטופלת זוכה לטיפול מקצועי ואישי, המותאם לצרכיה הייחודיים. אנו מחויבים לספק שירות רפואי ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על יחס חם ואכפתי לכל אחת ואחת.
© כל הזכויות שמורות למור מרקטינג 2024
