דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence – SUI) היא תופעה שכיחה בקרב נשים, המתבטאת בדליפת שתן במהלך פעולות יומיומיות שגורמות לעלייה בלחץ התוך-בטני, כמו שיעול, צחוק, עיטוש או פעילות גופנית. מדובר בבעיה רפואית ואיכות חיים כאחד, שלמרבה המזל – קיימים לה פתרונות יעילים ובטוחים, כולל טיפולים כירורגיים מתקדמים.
במאמר זה נסקור את הסיבות לדליפת שתן במאמץ, הדרכים לאבחון, הגישות הטיפוליות העדכניות – בדגש על ניתוחים זעיר-פולשניים לתיקון דליפת שתן, וניתן מענה לשאלות הנפוצות בתחום.
דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence) היא מצב רפואי שבו חלה דליפה לא רצונית של שתן בזמן פעולות שגורמות לעלייה בלחץ התוך-בטני. מדובר בפעולות שגרתיות כמו שיעול, עיטוש, צחוק, קפיצה או הרמת משקל. בזמן מאמץ גופני, הלחץ בתוך הבטן עולה ומועבר גם אל השלפוחית. כאשר מערכת התמיכה של השופכה נחלשת – השתן עלול לדלוף החוצה מבלי שהאישה תוכל לשלוט בכך.
הסיבה המרכזית לדליפת שתן במאמץ היא חולשה של רקמות התמיכה ושרירי רצפת האגן, במיוחד אלו שמייצבים את השופכה וצוואר השלפוחית. שינויים אלו עלולים להיגרם כתוצאה מלידות, שינויים הורמונליים (כמו בגיל המעבר), ניתוחים באגן, מחלות רקמת חיבור, או פשוט עם הגיל.
ההבדל המרכזי בין דליפת שתן במאמץ לבין דליפת שתן מדחיפות (urge incontinence) הוא מנגנון ההתרחשות: בדליפה במאמץ מדובר בלחץ פיזי על השלפוחית, בעוד שבדליפה מדחיפות קיימת פעילות לא רצונית של שריר השלפוחית.
אבחון דליפת שתן במאמץ מתחיל בהבנה מקיפה של תסמיני המטופלת, אך ממשיך גם לבדיקה קלינית וכלים אבחנתיים מתקדמים. מטרת האבחון היא לוודא שמדובר בדליפת שתן על רקע מאמץ (ולא על רקע דחיפות או סיבות אחרות), להעריך את חומרת ההפרעה, ולבחון האם קיימות בעיות נוספות בדרכי השתן או רצפת האגן.
האבחון המדויק מאפשר התאמת טיפול מיטבית – תוך בחירה בין גישות שמרניות לבין התערבות כירורגית מותאמת אישית.
הטיפול הכירורגי הנפוץ והמקובל ביותר כיום. מדובר בהנחת רצועת סינתטית קטנה התומכת בשופכה, ומונעת את תנועתה מטה בזמן מאמץ. מדובר בהליך קצר יחסית, זעיר-פולשני, בהרדמה כללית או אזורית, עם שיעורי הצלחה גבוהים (85–90%).
שיטה ניתוחית זו החליפה למעשה את השיטות הכירורגיות המסורתיות בהן נעשה שימוש במתלים שונים לצוואר השלפוחית בגישה בטנית פתוחה (ניתוחים מסוג Burch, MMK), ניתוחים מורכבים שהצריכו החלמה ארוכה.
הליך פשוט ולא ניתוחי – הזרקת חומר ביולוגי סביב צואר השלפוחית, המקום בו היא מתחברת לשופכה, על מנת לשפר את יכולת הסגירה שלה. מתאים במקרים מסויימים שבהם עדיף להימנע מניתוח מסיבות רפואיות שונות.
אימון של שרירי רצפת האגן, הימנעות מעצירות, ושמירה על משקל תקין יכולים להפחית משמעותית את הסיכון.
ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה תוך מספר ימים, למעט פעילות גופנית מאומצת שמומלץ להימנע ממנה כשבועיים-שלושה.
מדובר בניתוח בטוח עם שיעור סיבוכים נמוך יחסית. כמו בכל הליך כירורגי קיימים גם סיכונים, אך שיעורם נמוך: דימום, זיהום או פגיעה בשופכה או בשלפוחית. .
בהחלט. קיימות שיטות מותאמות לנשים בגיל השלישי, כולל הזרקות פשוטות או טיפולים שמרניים.
הבדל טכני כירורגי-אנטומי מבחינת מסלול העברת הסרט התת שופכתי וקיבועו. היעילות והתוצאות דומות, הבחירה בהתאם לשיקולים קליניים יחודיים למקרה של המטופלת ובהתאםלניסיון הרופא המנתח.
ברוב המקרים לא. דווקא שיפור באיכות החיים גורם לנשים רבות לדווח על עלייה בביטחון ובאיכות חיי המין.
דליפת שתן במאמץ איננה מצב שיש להשלים איתו – מדובר בתופעה בת טיפול, עם מגוון פתרונות יעילים. אבחון נכון, התאמת טיפול אישית ובחירה בשיטה המתקדמת ביותר בהתאם לצרכים ולמאפיינים הרפואיים – יכולים לשפר את איכות החיים באופן משמעותי.
אם את סובלת מדליפת שתן – אל תהססי לפנות לייעוץ רפואי מקצועי ולהתחיל בתהליך שיחזיר לך את השליטה והביטחון.
במרפאה של ד”ר עוז גביש, כל מטופלת זוכה לטיפול מקצועי ואישי, המותאם לצרכיה הייחודיים. אנו מחויבים לספק שירות רפואי ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על יחס חם ואכפתי לכל אחת ואחת.
© כל הזכויות שמורות למור מרקטינג 2024
