צניחת אברי האגן (Pelvic Organ Prolapse) היא תופעה נפוצה בקרב נשים, במיוחד לאחר לידות חוזרות או בגיל המעבר. מדובר במצב שבו אחד או יותר מאיברי האגן – כגון הרחם, שלפוחית השתן או הרקטום – צונחים כלפי מטה, לעיתים עד מעבר לפתח הנרתיק ומחוץ לגוף, בעקבות חולשה של רקמות החיבור ורצפת האגן. למרות שמדובר במצב שפיר, הוא עלול לפגוע משמעותית באיכות החיים – תחושת לחץ בנרתיק, קושי במתן שתן או יציאות, אי נוחות ביחסי מין ועוד. החדשות הטובות: קיימות כיום גישות טיפוליות מתקדמות, שמאפשרות תיקון יעיל ובטוח של הבעיה
צניחת אברי האגן נגרמת כתוצאה מהיחלשות של השרירים, הרצועות ורקמות החיבור התומכות באיברי האגן – הרחם, שלפוחית השתן והרקטום. הגורמים לכך מגוונים, ובחלקם מצטברים לאורך שנים:
ראוי לציין כי לא תמיד קיים קשר ישיר בין עוצמת הגורם לבין דרגת הצניחה – ולעיתים תסמינים מופיעים גם במצבים בהם לא נראית צניחה חיצונית בבדיקה גופנית.
צניחת אברי האגן מחולקת לפי סוג האיבר שצנח, ולפי דרגת חומרת הצניחה:
הצניחה מדורגת בהתאם למידת ההתרופפות של האיבר ולמיקום ביחס לפתח הנרתיק:
הערכת דרגת הצניחה נעשית על ידי בדיקה גינקולוגית ולעיתים בשילוב בדיקות דימות כמו אולטרסונוגרפיה או בדיקת אורודינמיקה.
טיפול שמרני מתאים יותר לנשים עם צניחה בדרגה קלה-בינונית או כפתרון זמני לפני ניתוח.
ניתוח בגישה נרתיקית, המתבצע דרך פתח הנרתיק, ללא חתכים חיצוניים. ניתן לשלב תיקון של הצניחה הקדמית (ציסטוצלה), האחורית (רקטוצלה) וחיזוק דפנות הנרתיק. לעתים משולב עם כריתת רחם בגישה נרתיקית. טיפול כירורגי מתאים לנשים עם צניחה בינונית עד חמורה.
שיטות זעיר-פולשניות הכוללות חתכים קטנים בבטן, דרכם מוחדרים מצלמה וכלים כירורגיים. מאפשר ביצוע סקרופקסיה – קיבוע הנרתיק או הרחם לקיר האגן באמצעות רשת מיוחדת.
יתרונות:
במקרים מסוימים ניתן לבצע תיקון הצניחה תוך שימור הרחם, או לחלופין לשלב את התיקון עם כריתת רחם – לפי מצב האישה, רצונה והערכת הרופא.
השימוש ברשת סינתטית הוא אחת האפשרויות בניתוחי תיקון רצפת אגן, במיוחד לאחר טיפול כירורגי קודם שלא צלח תוך שימוש ברקמות טבעיות. עם זאת, רשת היא למעשה גוף זר המוטמע בתוך הרקמות הטבעיות לצורך חיזוקן, וככזה הוא לפעמים גורם לסיבוכי גוף זר כדחיה או זיהום.
ברוב הגישות הלפרוסקופיות או הרובוטיות נעשה שימוש ברשת סינתטית לחיזוק התמיכה באיברי האגן. חשוב לציין כי כיום קיימות מגבלות רגולטוריות בנושא זה ויש לבחור ברשתות מאושרות בלבד, עם שקילה זהירה של יתרונות מול סיכונים.
ד״ר גביש מנתח במשך שנים רבות ניתוחים לתיקון רצפת אגן בשיטות שונות. רוב הניתוחים הללו הם בגישה נרתיקית, כך שאין כלל חתכים בבטן והתפרים הנמסים נמצאים בעיקר בתוך הנרתיק (מקצתם חיצונייים, בפרינאום), כמו לאחר לידה. ההחלמה מהניתוחים הללו נמשכת זמן כיוון שמדובר בניתוחים לתיקון וחיזוק של רקמות (שרירים, רצועות ורקמות חיבור תומכות = פציה) ולא רק לכריתה (גם אם בחלקם מסירים את הרחם).
לד״ר גביש ניסיון רב בטיפול במצבים הללו, כולל ניסיון עשיר במאות ניתוחי רצפת אגן בשיטות שונות.
התאמת הטיפול היא אינדיבידואלית ותלויה במשתנים קליניים רבים. אין פתרון אחד שמתאים לכל המקרים או לכל המטופלות. בראש ובראשונה נדרשת בדיקה יסודית במרפאה. על פי דרגת הצניחה וסוגה מתקיימת שיחה על דרכי הטיפול האפשריות, על היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ועל העדפותיה של המטופלת. ככלל, ככל שדרגת הצניחה גבוהה יותר והמטופלת צעירה יותר, יש נטייה להעדיף פתרון ניתוחי. לכן, כאשר עולה חשד לבעיה גינקולוגית בגיל צעיר, מומלץ מאוד להיוועץ במומחה העוסק בתחום זה. הניסיון והידע המצטברים, כמו גם הגישה המתאימה למקרים הללו, מאפשרים יעוץ מקצועי ומדויק, שבמקרים רבות חוסך דאגה או חרדה ונותן מענה רפואי מניעתי או טיפולי גם לטווח הארוך.
קיימים סוגים שונים של ניתוחים לתיקון רצפת אגן. התאמת הניתוח למטופלת דורשת הערכה קפדנית ומדויקת כולל בדיקה גופנית, אולטרסאונד אגן ולעתים גם בדיקת אורודינמיקה להערכת תפקוד שלפוחית השתן.
התאמה נכונה של הניתוח למטופלת מגדילה כמובן את שיעורי הצלחת הניתוח לאורך זמן.
הישמעות להוראות המנוחה לאחר הניתוח חשובה אף היא בשמירה על הצלחת התיקון.
אבל גם כשמקפידים על כל אלו, שיעור ההישנות של צניחת אברי אגן, בדרגה כזו או אחרת ובחלוף הזמן, עומד סביב 30%. זה שיעור לא מבוטל, הנובע מכך שחולשת רצפת האגן נובעת מחולשה של רקמות שונות (רצועות, רקמת החיבור הנקראת פציה, ושרירים) ומחמירה עם הגיל. הניתוחים השונים, תוך שימוש ברקמות טבעיות של הגוף או ברשתות תמיכה מיוחדות, מנסים להתנגד לתהליך ההיחלשות הזה ולחזק את המבנים השונים ברצפת האגן, אך אף אחד מהם לא משיג תוצאה מושלמת בכל המקרים. הנה כי כן, לא מעט מטופלות עוברות יותר מניתוח אחד לתיקון רצפת האגן בימי חייהן, בגלל הישנות של הצניחה בחלוף הזמן מהניתוח הראשון.
הסיבוכים של ניתוחי רצפת אגן תלויים גם הם בסוג הניתוח הספציפי שמבוצע והאם נעשה שימוש ברשת תמיכה. שימוש ברשתות כאלו מגדיל מעט את הסיכון לזיהום או לדחייה. דימום לדני קל צפוי לאחר הניתוח במשך מספר ימים. קושי בהשתנה או בצאייה עלול להופיע לפעמים בטווח הזמן הקצר שלאחר הניתוח. פגיעה באברים סמוכים לניתוח (שלפוחית השתן, רקטום) היא סיבוך נדיר יחסית.
הסיבוך המטריד ביותר את מנוחת המטופלות והמנתחים הוא הוא בטווח הארוך – אי הצלחה בהשגת מטרת הניתוח – תיקון מיטבי של רצפת האגן.
ד״ר גביש צבר ניסיון רב בטיפול בילדות בכל הגילאים, כולל ניתוחים מורכבים של תינוקות, ילדות קטנות ונערות במצבים גינקולוגיים ייחודיים (ממצאים בשחלות או בחצוצרות, מומחים מולדים באברי הרבייה).
קיימים סוגים שונים של תומכנים לנרתיק (פסרי) לטיפול בצניחת אברי אגן ודליפת שתן. התאמה של סוג התומכן וגודלו היא אינדיבידואלית כמובן ומחייבת בדיקה במרפאה.
התומכן הוא התקן סיליקון לשימוש רב פעמי ארוך טווח ואין מניעה להשתמש בו שנים רבות, לפי הצורך ומידת שביעות הרצון של המטופלת.
הטיפול השוטף בתומכן הוא הכרחי למניעת סיבוכים כזיהום, פציעת הנרתיק, דימום או פיסטולה (חיבור פתולוגי בין אברים באגן).
ישנם תומכנים שמאפשרים טיפול שוטף אישי על ידי המטופלת (לא מתאים לכל המטופלות) וישנם תומכנים שהטיפול השוטף בהם צריך להיעשות על ידי הרופא.
טיפול שוטף במרפאה נעשה אחת ל- 1-3 חודשים וכולל הוצאת התומכן וניקויו, חיטוי הנרתיק במידת הצורך, הערכת מצב האגן והחזרת התומכן לנרתיק.
במרפאה של ד”ר עוז גביש, כל מטופלת זוכה לטיפול מקצועי ואישי, המותאם לצרכיה הייחודיים. אנו מחויבים לספק שירות רפואי ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על יחס חם ואכפתי לכל אחת ואחת.
© כל הזכויות שמורות למור מרקטינג 2024
